כאשר אנחנו מדברים על גידול פרחים, ברור כי אין מקום טוב יותר לעשות זאת מאשר בחממות. אלה מאפשרות גידול של פרחים, תהא המטרה שלו אשר תהא, בתנאים הנוחים ביותר שניתן להעלות על הדעת. מהם, אם כן, היתרונות של גידול פרחים בחממות? ומתי זה התחיל?

ההיסטוריה של החממות

האגדה מספרת שעוד בתקופת רומא העתיקה, נהגו החקלאים לגדל ירקות בתוך מבנים המוקפים סדינים ויריעות. זה נחשב לגלגול המוקדם ביותר של חממות, שכמובן התפתחו לאורך ההיסטוריה ביותר ממובן אחד. כיום, מרבית החממות עשויות מלוחות זכוכית או פלסטיק, אשר נועדו לאפשר את האקלים החם להם זקוקים הצמחים מעצם היותם כאלה. החממה, כשהיא מתוכננת היטב, תקלוט בתוכה את קרני השמש, ותמנע גם את כל אותם "נזקי טבע" לפרחים: בין אם רוחות, גשמים, שלגים או כל דבר אחר. המשמעות המעשית של כך היא שבאמצעות חממות אפשר לגדל פרחים אפילו בתקופת החורף. חממות מאפשרות כיום גם בידוד מחרקים. יש לכך מספר היבטים: ראשית, הפרחים עצמם לא נפגעים עקב כל אותם מזיקים. על אותו עיקרון, נמנע גם ריסוס החממות מפני החרקים הללו, על כל ההוצאות הכספיות והסכנות שבכך.

מה מגדלים כיום בחממות?

כפי שראינו, חממות נחשבות לאידיאליות לגידול צמחים. אבל על אילו סוגים של צמחים מדובר? הקבוצה הראשונה שנזכיר היא, כמובן, צמחי נוי: בין אם מיועדים לזרים, לגן או למרפסת. השימוש בחממות למטרה זו גדל מאד בעשורים האחרונים, בעיקר בקרב המשתלות למיניהן. במקרים רבים ישמשו החממות גם לגידול צמחי מאכל, כלומר, פירות וירקות. בדרך זו, ניתן אפילו לגדל את צמחי המאכל באזורים אשר תנאי הסביבה או מזג האוויר בהם אינם מאפשרים, במצב רגיל, גידול פרחים.

ייעודים אחרים: תיירות ומחקר

שימוש אחר של החממות נוגע לאוכלוסיית חובבי הפרחים, שיכולים להסתובב שעות ביניהם, וליהנות מהמראה ומהריח. חממות אשר נמצאות בגנים בוטניים מושכות אליהן מבקרים רבים, ולכן נחשבות לעיתים ליעד תיירותי לכל דבר ועניין. היבט אחר של חממות הפרחים הוא זה המחקרי, שעה שהחממות מאפשרות גידול זנים נדירים של פרחים, ואפילו לעשות זאת לפרק זמן קצר יחסית. לאחר מכן, יכולים אנשי החממה להחזיר את הפרחים לטבע, להמשך הגדילה שלהם.